אֲנִי חוֹצֶה אֶת הַכְּבִישׁ

פּוֹסֵעַ בֵּין פַּסִּים לְבָנִים,

וּמִצְטַיֶּרֶת בְּדִמְיוֹנִי תְּמוּנָה:

מְכוֹנִית שְׁחֹרָה

מְגִיחָה מִן הַצַּד,

וְחַיֵּי מִסְתַּיְּמִים

בְּרֶגַע אֶחָד שֶׁל פְּגִיעָה.

תְּמוּנָה בְּרוּרָה,

שֶׁמּוֹחִי מְשַׁחְזֵר לֹא אַחַת,

בִּרְגָעִים אֲפֹרִים שֶׁכָּאֵלֶּה -

בָּרְחוֹב, בַּהֲלִיכָה, סְתָם כָּכָה.

לְדַקָּה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם

תּוֹהֶה אֵיךְ נָכוֹן יִהְיֶה 

לְסַכֵּם אֶת חַיַּי.

אֶתְמַלֵּא תְּחוּשָׁה עֲצוּבָה עַל 

אָבְדָן שֶׁל נְשָׁמָה,

גַּעֲגוּעַ לַמִּשְׁפָּחָה. 

אַךְ בַּסֵּתֶר

לִבִּי וְנַפְשִׁי יִתְמַלְּאוּ שִׂמְחָה 

שֶׁיְּקַבְּלוּ סוֹף סוֹף 

קְצָת מְנוּחָה.