הַאִם אֶפְשָׁרִי לֶאֱהֹב בְּאַנְגְּלִית?

הָאִם הוּא יָבִין

אֶת הַכַּוָּנָה הָאֲמִתִּית,

גַּם אִם הַמִּלִּים מִתְבַּלְבְּלוֹת?

הָאִם הוּא יִשְׁמַע

אֶת הַלֵּב שֶׁלִּי,

גַּם כְּשֶׁהַשִּׁנַּיִם חוֹרְקוֹת?

אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה בְּאַנְגְּלִית?

הִיא אֲמִתִּית וְכֵנָה

כְּמוֹ זוֹ בְּעִבְרִית?

אָז לָמָּה זֶה מַרְגִּישׁ שׁוֹנֶה?

הַאִם אַצְלִיחַ לֶאֱהֹב בְּאַנְגְּלִית?

עַל אַף כָּל אִי הַהֲבָנוֹת,

עִם הַבִּלְבּוּל וְהַקֹּשִׁי.

אוּלַי יִהְיֶה אֲפִלּוּ קַל יוֹתֵר

מִלֶּאֱהֹב בְּעִבְרִית?

כִּי הַדַּף הוּא נָקִי,

הַכֹּל חָלָק, חָדָשׁ, רַעֲנָן,

לְלֹא שׁוּם הַנָּחוֹת מַקְדִּימוֹת.

*

הוּא מִסְתַּכֵּל עָלַי

בְּחִיּוּךְ מָלֵא כֵּנוּת וְרֹךְ,

אוֹמֵר שֶׁנֶּהֱנָה

וְשֶׁאוֹהֵב לִפְגֹּשׁ בָּחוּרִים חֲכָמִים 

כָּמוֹנִי.

וַאֲנִי נוֹשֵׁם לִרְוָחָה.

יוֹם לְמָחֳרָת שׁוֹלֵחַ הוֹדָעָה,

מֵעִיר אוֹתִי בְּחִיּוּךְ,

בְּאַנְגְּלִית.

מַבִּיעַ עִנְיָן,

רוֹצֶה לְהִפָּגֵשׁ שׁוּב.

הַלֵּב שֶׁלִּי מִתְכַּוֵּץ

מֵהִתְרַגְּשׁוּת.

וּכְשֶׁנִּפְגָּשִׁים 

הַמִּלִּים מַמְשִׁיכוֹת לְהִתְבַּלְבֵּל,

אֲבָל עִם 

חִיּוּךְ מָתוֹק כְּמוֹ שֶׁלּוֹ,

וּמַגָּע נָעִים כְּמוֹ שֶׁלּוֹ,

הַכֹּל מִסְתַּדֵּר.

אוּלַי כָּךְ גַּם אוֹהֲבִים בְּעִבְרִית?