אָח, יא אַבָּא!

זוֹכֵר אֵיךְ פָּחַדְתִּי מִמְּךָ בְּתוֹר יֶלֶד?

הָיִיתָ צוֹעֵק בְּכַעַס "שֶׁקֶט!" 

אִם הָיִינוּ בְּטָעוּת 

מַרְעִישִׁים וּמְעִירִים אוֹתְךָ 

מִשְּׁנַת הַצָּהֳרַיִם.

הָיִיתִי מִשְׁתַּתֵּק מִיָּד,

מְבֹעָת מֵהֶעָתִיד.

אָח, יא אַבָּא!

זוֹכֵר אֵיךְ עָלַבְתָּ בְּאִמָּא

בְּכָל רִיב שֶׁלָּכֶם?

אִיּוּמִים נוֹרָאִיִּים שֶׁהָיִית זוֹרֵק

גַּם בְּאָזְנֵי יַלְדֵיכֶם.

בְּלֵב שָׁבוּר הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ,

וְהִיא הָיְתָה מַחֲזִירָה מַבָּט מְשַׁקֵּר

הַמְּרַמֵּז שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר.

אָח, יא אַבָּא!

זוֹכֵר אֵיךְ לֹא חָסַכְתָּ זַעַם

מִיְּלָדֶיךָ?

עוֹד טֶרֶם הִצְלַחְתִּי לִמְצֹא

זִכָּרוֹן חָזָק, 

שֶׁלֹּא כּוֹלֵל אוֹתְךָ כּוֹעֵס

וְאוֹתִי חָרֵד.

וְאָז, יוֹם אֶחָד הִתְעוֹרַרְתָּ,

וְאִמָּא כְּבָר לֹא הָיְתָה לְיָדְךָ

וְהַגּוֹזָלִים כֻּלָּם הִתְרַחֲקוּ מֵהַקֵּן. 

וּמִגֶּבֶר שֶׁהִלֵּךְ אֵימִים עַל מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה

נִהְיֵיתָ אָדָם זָקֵן, 

שֶׁחַי בְּגַפּוֹ,

אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת דַּרְכּוֹ בָּעוֹלָם.

וַאֲנִי כְּבָר לֹא מְפַחֵד,

כִּי דַּוְקָא מַשֶּׁהוּ חִיּוּבִי יָצָא לִי מִמְּךָ -

שִׁעוּר לַחַיִּים, יָא אַבָּא:

אֶת הַסּוֹף שֶׁלָּנוּ 

אֲנַחְנוּ כּוֹתְבִים 

בְּמוֹ יָדֵינוּ.